Tenuta delle Terre Nere

Tenuta delle Terre Nere – יין של משוגעים

אני לא יכל יותר. היין הזה מפיל אותי. איך שאני מתרומם, הוא נותן לי עוד מכה. מפיל אותי לקרשים בשנית. אני על הרצפה. מדמם מהאף. שומע את השופט סופר אחורנית. אני אוסף את שארית כוחותי ומתרומם. בקושי. בכאב. ואז היין הזה מגיע ומכניס לי שמאלית לסרעפת שגורמת לי לאבד את הנשימה לכמה דקות. משם כבר אין דרך חזרה. אני רק מחפש לשרוד.

היין הזה מעיף אותי. כמו מסומם שמחפש את המנה הבאה שלו. הוא לוקח אותי לרכוב עליו לשמיים. מעל העננים. אני מנסה לתפוס אותו ברעמת שערותיו, לא ליפול. כי הוא טס גבוה. והוא טס מהר. ואני מפחד ומתרגש בו זמנית. צועק מהתרגשות כמו ילד ברכבת הרים. וכמה שאני מתקרב הוא נראה רחוק יותר. בלתי תפיס.

והיין הזה מכנס אותי בעצמי. גורם לי לחשוב. לעצור. לשאול. מי אני? מה אני רוצה? לאן אני הולך? בשביל מי? בשביל מה? ומה המטרה? הוא מפיל אותי. מעיף אותי. וגורם לי להבין שאני הכי קטן ביקום. היין הזה זה Tenuta delle Terre Nere.

לדעתי הטרה נרה הוא היקב הטוב ביותר באיטליה דרומית לפיימונטה. כן עד כדי כך. ואם הוא לא הטוב ביותר אז הוא לבטח המעניין ביותר. זה לא משנה. אני מנסה לחשוב מה עושה אותו לכזה מיוחד, ואני מגלה שזה מה שהופך כל יקב גדול לכזה: השאיפה לשלמות. פרפקציוניזם. עבודה סזיפית. טרואר אדיר. סיפור מרגש. צניעות. ועבודה קשה וסיזיפית שוב.

את הסיפור של היקב יוכלו אחרים לספר טוב ממני. הר אתנה בסיצילה. גובה מרשים. גפנים בוגרות. מה זה בוגרות? חלקן נטעו לפני 130 שנים. ככה בוגרות. נרלו מסקלזה (Nerello Mascalese). מי שמע על נרלו מסקלזה? מה זאת הגפן הזאת? לא, ברצינות, מי המשוגע שהחליט שהוא הולך על הזן הזה? שם עליו כסף? זה טירוף!

זאת היתה אהבה ממבט ראשון. טעמתי את היין הפשוט של היקב עם חבר באיזה בר בתל אביב. חשבתי שאני מת. אמרתי לעצמי שלא יכל להיות. שטעיתי. אז אחרי כמה חודשים טעמתי את היין הבסיסי הזה שוב. והבנתי שלא…

Terre Nere Etna Rosso Feudo di Mezzo 2011
עלי ורדים מיובשים בנגיעות של דבש. אדמה. החמיצות שלו פשוט מהממת. האורך שלו נפלא. הטאנינים חדים אבל לא שורטים. זה חתיכת יין טוב. הוא הרגע שלפני ההתפרצות. מעיין טאנטרה של יין. אסור לגמור. אנחנו נמצאים על נקודת הסף ונשארים בה. מדהים. דיוק פנומנלי לפרטים.

Terre Nere Etna Rosso Santo Spirito 2012
הרבה יותר מהודק. חלקה גבוה יותר. החומציות עולה כיתה. המורכבות עולה שתיים. הוא פחות נדיב. יותר מרוחק. אתה תעבוד בשבילי. אבל איזה איזון. איזו עדינות. הוא ארוך ארוך ארוך. ממש לא נגמר. מהדהד בחלל הפה כמו רוח רפאים. יוצא דופן ונפלא.

Terre Nere Etna Rosso Calderara Sottana 2012
איזו מורכבות באף. האדמתי ביותר. הכל מתערבב. ממש סחף. רצפת יער. דובדבנים. חלודה. עלי תה הודי. גאונות. בפה הוא קשה. מחוספס. חלודה. עקשן. כפרי. טאני. לופת את הלסת. זה האגרוף שדיברתי עליו. זהו יין של משוגעים.

Terre Nere Etna Rosso Pre-phylloxera 2012
טוב, זאת ספרה אחרת. יופי אחר. יין של שקט. יין שעוצר את הסיבוב של העולם. הוא מדבר ברמות של אנגריה מטאפיסית. ברמת האטום. ואני עילג לעומתו. התיאור הכי טוב ליין יהיה הפוסטר לסרט אמריקן ביוטי.

אז מה אני למד מכל הסיפור הזה? תהייה קצת משוגע יצחק יעקוב. תהמר במקום שכולם הולכים על בטוח. תשאף לשלמות. פרפקציוניזם. עבודה סזיפית. טרואר אדיר. תכתוב סיפור מרגש. תהייה צנוע. ועבודה קשה וסיזיפית שוב.

טנוטה דלה טרה נרה מיובא ע”י אלדד לוי.

Close