Chenin Blanc

?מאיפה השנין משתין

צריך עוד ממנו. הלוואי ויהיה עוד ממנו. בבקשה אלוהים תעשה שיהיה עוד שנין בלאן בישראל. בבקשה?
כי השנין בלאן נותן הופעות טובות בארץ. ובצדק. נדמה שהזן הצרפתי מעמק הלואר יודע להתמודד יפה עם האקלים המקומי ומפיק יינות מורכבים, מהנים וטעימים במיוחד. (מעניין אם הוא גם עלה לארץ מצרפת בגלל גל האנטישמיות האחרון?). בכל מקרה לא פשוט ללבנים בלבנט. גם אני בקושי מצליח להתמודד עם האקלים המקומי.

כשאבירם מזג לי ג’יימס של זאב. זאת היתה הפעם הראשונה שטעמתי שנין ישראלי. זה היה בטוטו לפני הרבה שנים. חצי בקבוק. זה היה חדש. שונה. ובעיקר מורכב יותר מכל לבן ישראלי אחר ששתיתי לפני. טעים. זה הרגיש אמריקה. אני חושב שבכל ישראל היתה חבית אחת של שנין והיא היתה של דונייה. יאמר לזכותו. עצרו הכל… יש לי רעיון!

בואו נהפוך את השנין בלאן לזן הלבן של ישראל!!! בואו נראה לדרום אפריקאים האנטישמים האלו מאיפה השנין משתין. מה אתם אומרים? גדול, נכון? תראו את צרפת כבר לא ננצח, אבל את דרום אפריקה..? פףףףףףף בלי שום בעיה. אפילו טים אטקינס קבע ב nytimes.com שהשנין בלאן שלהם הוא כבר לא מה שהוא היה.

בקיצור, הרעיון מעולה. העולם מחכה. עכשיו זה רק עיניין של ביצוע. עם זאב דונייה בשער + גבי סדן נראה לי כליברו קלאסי + האחים פלטר באגפים – אנחנו מגיעים לפחות להצלבה לגביע השנין העולמי ב 2020. אז יאללה, מי אחריי? קדימה נטיעות! 

בינתיים הנה שלוש המלצות לשנינים טעימימים:

כרם שבו שנין בלאן 2012
זה עדיין מפתיע אותי שיין צריך זמן בכוס? בחיית ראבי, אני כבר שותה יין לא מעט זמן ועוד לא למדתי? כנראה שאני באמת חמור. בהתחלה הוא היה קרמלי. קרמלי ושמן. לא התחברתי. אבל אז… לאט. לאט. כמו אישה שמסירה את בגדיה בפעם הראשונה מול גבר, היין התחיל להפתח לחשוף מינרליות, עשבוניות. לימון. יופי של יין. יופי של מורכבות. שנין מעולה. באמת. אפרסקים באף. וגם דשא. והפה עגול. וחד. בו זמנית. יוצא מן הכלל.

יקב פלטר מטר שנין בלאן 2013
בדיוק ההפך מכרם שבו. המטר היה בהתחלה לימוני עם הרבה דשא קצוץ ורק אח”כ הגיעו גם הפירות הטרופיים והמתיקות. בפה הרבה פרי הדר ואשכוליות. חומציות גבוהה נהדרת. אולי אפילו מעט גבוהה מידי – האם היין מצריך יישון? סיומת טובה, למרות שיש בה מעט מרירות. זהו יין נפלא. עשוי היטב. לבן נהדר.

יקב סוסון ים ג’יימס 2013
כמו בינימין נתניהו בזמנו, גם זאב דונייה היה הראשון לזהות את גודל הארוע. כמו שאמרנו, לזכותו יאמר. גם ב 2013 דוניה מוציא שנין בלאן טוב. טוב מאוד. אולם נדמה לי שב2013 החשיבה שלו היא פחות עמק הלואר ויותר שרדונה בורגוני. זה מתחיל מהבקבוק ששינה צורה, ממשיך בצבע שנוטה הפעם לזהוב יותר, ממשיך באף עם מעט קרמליות ומסתיים ביין עצמו שהוא עגול יותר. שמן יותר. אבל עדיין, כמו שאמרנו, מדובר בשנין בלאן טוב. טוב מאוד. תענוג לראות את המסע שעובר היין הזה לאורך השנים.

Close