Heymann-Lowenstein

Heymann – Lowenstein הריזלינגים של

 

1993, אני בכיתה י”א. במרתף אצל חבר. ההורים שלו מחוץ לבית. אני מעשן פעם ראשונה גראס. כל כך רציתי להתמסטל. להראות שאני יכול. לסמן כבר V על הדבר הארור הזה שנידמה לי שכולם מעשנים. אני חושב שגמרתי ג’ויינט וחצי ברצף. לבד. מהר מאוד אני מתחיל לאבד תחושה ברגליים. מיד יגיעו גם הסחרחורת והאגרוף לבטן.באותו רגע שבו אני מבין שעליי לשכב על הרצפה בשביל להתמודד עם פצצת המצרר שנופלת עליי, החבר שלי מחליט לשים במערכת שלו את Purple Haze של ג’ימי הנדריקס.

וואוו.

יש רגעים שבהם אתה הופך מנער למבוגר. הדרינק הראשון. ברור. הזיון הראשון. ברור. והפעם הראשונה שאתה שומע את הנדריקס שאתה מסטול. אתה מבין שלמוזיקה יש כל כך הרבה רבדים. גלויים לאוזן וסמויים מהעין. פתאום המשפט “Excuse me while I kiss the sky” מקבל משמעות אחרת מכל מה שידעת עד כה בחייך הקצרים. למרות שאתה בן 16 וחצי, חשבת שאתה כבר יודע הכל.

גם הפעם הראשונה שבה טעמתי ריזלינג גראנד קרו גרמני הפכה אותי מנער בעולם היין למבוגר. גם אז איבדתי תחושה ברגליים ומייד אחר כך הגיעה הסנוקרת לבלוטות הריח והטעם שלי שנתנה לי נוק אווט שממנו כברו לא התרוממתי. עד היום. אז מה מרגישים שטועמים פעם ראשונה ריזלינג גרמני גדול? קודם כל בואו נבין משהו, “ריזלינג גרמני גדול” אפשר למצוא ב120 ש”ח. לא נורא. אני מכיר אזורי יין רבים אחרים שבהם צריך להוציא X3 בכסף רק בשביל להיות זכאי בלהחזיק בקבוק שהוא “כרטיס כניסה” לליגה של הגדולים.

אז קודם כל האף…

וואוו. יא ראבנאן. איזה אף. טוב… אי אפשר בכלל להסביר את העונג שעולה מכוס היין ברגע שאתה מתחיל לסחרר ריזלינג גרמני. ניחוחות של דבש, פירות טרופיים, דשא ומעל הכל ריחות של תחנת דלק של סונול אי שם בקסטינה. כולל אלו של השירותים בתחנה. תאמינו לי שזה כל כך הרבה יותר טוב ממה שזה נשמע.

ואז אתה טועם את נקטר האלים הזה…

הלשון שלך מתפוצצת מכל כך הרבה שכבות של טעמים וחומציות שלא ידעת שהם קיימים בעולם. שהם יכולים לחיות יחדיו בתוך בקבוק יחדי של יין. סכין גילוח טבולה בעסיס אפרסקים חותכת לך את הלשון. מותירה אותך לדמם זכרונות של קייץ שכבר לא יחזור. פצץ.

גם ריינהרד לובנשטיין מיקב Heymann – Lowenstein חושב שיין הוא כמו מוזיקה. משהו חושי, לא ורבלי. אומנות ולא תעשייה. הוא משווה עשיית יין להלחנת מוזיקה יותר מאשר כל פעולה אחרת. אין דרך אחת נכונה לעשות משהו, וכו’. ההבדל היחדי בינינו הוא שריינהרד משווה את הריזלינג שלו למוצארט ואני משווה אותו להנדריקס. אבל בסדר, נסתדר.

הוא בחור, לדעתי בשנות ה60 לחייו. עב בשר. נראה שהוא אוהב את החיים. מדבר רגוע. בשקט. כיאה לאירופאי. אוהב לדבר על הפילוסופיה של היין, אבל לא מפחד לצלול לפרטים. מאוהב בישראל. היה נשיא מגדלי הריזלינג במוזל. סבא שלו עוד הכין יין במוזל. כילד הוא חיפש מאובנים באדמה של הכרמים. קיווה למצוא קרוקודיל. יש לו 7 חלקות שונות במוזל. כולן גרנד קרו. כל חלקה היא מסוג אדמה אחר. הוא נתן לי המלצת נדלן. אמר שאפשר לרכוש היום הקטר גראנד קרו במוזל ב 50 אלף יורו. הכי זול שהיה אי פעם. אם היה לי כסף הייתי קונה. מה עדיף חצי דונם חקלאי ליד פרדס חנה כרכור או הקטר גראנד קרו?

בטעימה של גי’אקונדה טעמנו 10 ריזלינגים של Heymann Lowenstein, מ 2012 אחורנית ל 2005. כולם טובים. כולם ראויים. ניואסנים של הנויאנסים בין אחד לשני. על הדקויות המפגרות הללו אנשים הפסיקו לדבר אחד עם השני. רק שנבין.

אני מעדיף את הריזלינגים שלי צעירים. לטעמי, איפה שהוא אחרי 5 שנים הריזלינג מאבד את החומציות הכל כך ייחודית שאני כל כך אוהב, ובכך הוא מאבד מהחן שלו. ריננהרד אומר שהיין הופך להיות יותר אינטלקטואלי. אבל לדעתי הוא הופך להיות אדם עשיר שירד מגדולתו ואיבד את הונו. כל מה שנשאר לו אלו הסיפורים על הימים ההם. ואין דבר יותר עצוב מזה.

המומלצים שלי:

Riesling Rottgen GG 2012

טוב, היין הזה פשוט אורגזמה מבוקבקת. אני לא יכול להתייחס אליו כשום דבר אחר וזה ממש לא מעניין עם בפה היה יותר דשא קצוץ או חסה רומאית. טוב עכשיו אבל יחכה גם עוד שנה – שנתיים. יש שיגידו יותר, אבל כבר הסברתי את עמדתי בנושא. פצץ. 280 ש”ח.

Riesling Uhlen Blaufusser Lay GG 2012

יותר מוכן לשתייה מה Rottgen. יותר רגוע בכל המובנים. יש ביין הזה בננות. יכל להיות? לא זוכר יין שכתבתי לאחרונה על יין שיש בו בננות. יותר ונילי. אולי זאת האדמה. אולי החבית. אולי שניהם. בכל מקרה טוב מאוד מאוד. לשתות עכשיו. 280 ש”ח.

Riesling Roth Lay 2006

המתיישן היחדי שבאמת היה יוצא מן הכלל. מן הסתם בגלל שהחומציות היתה חיה ובועטת. אך עם זאת הכל היה עגול ושלם. לטענת ריינהרד זוהי החלקה הטובה ביותר שלו. בהחלט מרגישים כאן משהו יוצא דופן. לא לחכות. לשתות עכשי,ו ולקרוא לי לבוא. 280 ש”ח. (למרות שאני לא יודע כמה נשאר מהיין הזה).

Riesling Schieferterrassen 2011

היין הזה עשוי מכל חלקות הגראנד קרו של היקב, מה שהופך אותו ל “וילאז'” פשוט ב 120 ש”ח. איזו גניבה. ממש לא חוקי. למרות שגם כאן, יין מ2011 כולו בן 4 וכבר בפה שלי אני מרגיש את עיניין הגיל מנצנץ לו שם ברקע. אבל עדיין. זהו ריזלינג לא נורמלי. עגול מאוד. שלם. מאוזן. מענג.

Heymann Löwenstein Schieferterrassen 2011 – stunning Riesling from a stunning house. #wine #germany #mosel

A post shared by Zacki Rosenblum (@zacki_rose) on

Riesling Giaconda 2011

יין שנעשה במיוחד לענת ורפאלה שלנו כך שאין לי שום מידע נוסף לגביו. שוב, וזה כבר באמת מתחיל לשעמם, ריזלינג ב 100 ש”ח שאני לא מכיר תמורה יותר טוובה לכסף ממנו. לא רק לריזלינג, ליינות לבנים בכלל. שום יין ישראלי לא מגיע לרמה הזו. מעטים הצרפתים. גם הריזלינגים מאלזס. חברו אותי באינפוזיה לבקבוק הזה ותנתקו רק כשיגיע הסתיו.

אז עשו לי טובה, צרו קשר עם יבואניות היין ג’יאקונדה, הנה הטלפון שלהן: 03-600-6863, קנו מהן בקבוק ריזלינג גרמני אחד (לפחות). שיהיה יבש. ותגידו שצחי שלח אתכם. (אבל זה רק בגלל שאני מקווה שזה ישיג לי הנחה מתי שהוא).

Close